מקור משנה שבועות ז׳:ג׳
3 הַנֶּחְבָּל כֵּיצַד, הָיוּ מְעִידִים אוֹתוֹ שֶׁנִּכְנַס תַּחַת יָדוֹ שָׁלֵם וְיָצָא חָבוּל, וְאָמַר לוֹ חָבַלְתָּ בִּי, וְהוּא אוֹמֵר לֹא חָבַלְתִּי, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע וְנוֹטֵל. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, עַד שֶׁתְּהֵא שָׁם מִקְצָת הוֹדָאָה. כֵּיצַד, אָמַר לוֹ חָבַלְתָּ בִּי שְׁתַּיִם, וְהַלָּה אוֹמֵר לֹא חָבַלְתִּי בְךָ אֶלָּא אֶחָת:
פירוש עיקר תוספות יום טוב על משנה שבועות ז׳:ג׳
3 י הַנֶּחְבָּל. קְנָס לַחוֹבֵל, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְבֶּה הֶזֵּק בְּנֵי אָדָם וְהִתְגָּרוּתָם. הָרַמְבַּ"ם. וְעַיֵּן תּוֹסְפוֹת יוֹם טוֹב:
4 יא דִּנְשִׁיכַת שִׁנַּיִם לָאו חִכּוּךְ כֹּתֶל הוּא. רַשִׁ"י:
5 יב וְלֹא קַשְׁיָא דְּאִם כֵּן יִתְבָּעֵהוּ לְאוֹתוֹ אַחֵר. דְּהָכִי קָאָמַר, שֶׁמָּא אַחֵר עָשָׂה עַל פִּיו דְּנֶחְבָּל, שֶׁאָמַר לוֹ לַחֲבֹל בּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְבַּע לָזֶה, מִידֵי דַהֲוָה דְחָיְשִׁינַן שֶׁמָּא חָבַל בְּעַצְמוֹ. וְהָכִי אִיתָא בַגְּמָרָא: